קודם נעבור על חוקי הפרספקטיבה הפשוטים:

1. כל מה שקרוב אלינו, יראה גדול יותר. כל מה שרחוק מאיתנו, יראה קטן יותר - ברור לי שאתם יודעים את זה, אבל אנשים משום מה שוכחים מזה לגמריי כשהם מתחילים לצייר.

2. חוק המקבילות, שעברנו עליו כבר בצורות, חלק מהקווים במבנה חייבים להיות מקבילים, או להיפך, צורות שהיו להן צלעות מקבילות כבר לא "יקבילו" (נטו בגלל הפרספקטיבה) או להמשיך את החוקיות של הקו המקביל אליהם.

3. טיפ, תתייחסו אל נקודות פרספקטיבה כאל חור שחור שהכל נשאב אליו.

ציירו קו ישר, ושימו עליה נקודה. לא משנה איפה. אבל לצורך העניין בואו נציב את הנקודה באמצע הקו.

ועכשיו נצייר את שלושת הקווים בדיוק כמו שעשינו בתרגול הקובייה והפירמידה. חשוב שהקווים יצאו מהנוקדה. ואין חשיבות לאיזה כיוון יצאו הקווים.

זוכרים שחיברנו בין הקצוות של הקווים? אז בואו נעשה זאת שוב.

גם כאן, בואו ננסה לנחש את המיקום כדיי ליצור את הקוביה הזו בפרספקטיבה של נקודה אחת

כפי שכבר הסברתי, נסמן עם קווים בצורה מקבילה לקווים הקיימים את המקום שממנו נמחק את השאר.

אבל לא סתם תיבה, אלא תיבה שעוקבת אחרי פרספקטיבה מסויימת.

ובכן, זו כבר פרספקטיבה יותר מורכבת, אבל היא תאפשר לנו ליצור צורות מזוויות ראייה יותר מורכבות.

במקום לעשות שלוש קווים, נעשה קו אחד באמצע, או יותר לצדדים, זה באמת לא משנה, הדבר היחיד שזה ישנה זה את זווית הקובייה שלכם.

נחבר את הקצוות של הקו עם שתי הנקודות בצדדים. חשוב לחבר את הקו גם מהחלק העליון והחלק התחתון.

כדי ליצור את הקובייה בואו פשוט נסמן עם 2 קווים נוספים משמאל וימין את האינדיקציה של מה שנמחק. חשוב שהקווים האלה יהיו מקבילים לקו המרכזי, והמיקום שלהם לא חשוב - חוזר ואומר, זה רק ישפיע על איך שהקוביה תיראה.

נמחק את הקו האמצעי שנשאר, לא הקו המאונך, אלא הקו שהולך לרוחב.

טוב, אם לא אעזור לכם לראות.

לגבי הצללות, וטונים, נלמד מאוחר יותר, אבל אכן יצאה לנו קובייה לתוהים.